הסטוריה
מרכז מכבי ישראל הוא הוותיק בארגוני הספורט בישראל, כשקם בשלהי 1912 בתל אביב ומאז הוביל מהלכים לפיתוח הספורט בארץ ישראל, לרבות הקמת הוועד האולימפי של ארץ ישראל, והיה גורם עיקרי בפיתוח הספורט מאז הקמת מדינת ישראל. טרם הקמת המרכז פעלו מועדוני ספורט בארץ ישראל, שהגיעו אחרי שנים אחדות של פעילות למסד ארגון גג שהוביל את הספורט בישראל ברמה הלאומית.
מועדון הספורט הראשון בארץ ישראל – "ראשון לציון" יפו, לימים מכבי תל אביב – קם ב-1906 על ידי הרופא ד"ר ליאו כהן, רופאה של הגימנסיה העברית יפו (לימים הגימנסיה הרצליה) שהיה לפני כן מארגן ההגנה בקישינב, ויחזקאל חנקין. באגודה פעלו 25 מתעמלים והועמדו לרשותם מתח, מקבילים ומשקולות. הפעילות באגודת ספורט זו הושתתה על הפעילות של אגודות הספורט הציוניות באירופה שנבנו לפי המסורת הגרמנית של התעמלות ומתיחת שרירים כפעילות לא תחרותית-הישגית.
המועדון עבר שינוי שנה מיום הקמתו, כאשר צבי אורלוב (נשרי), עולה מרוסיה, התמנה מורה מיוחד להתעמלות וחינוך גופני בגימנסיה העברית ביפו. תחת השגחתו הותקנו בחצר בית הספר קורה על גבי שני עמודים גבוהים וממנה השתלשלו סולמות, חבלים ונדנדות. תחרויות הספורט המאורגנות הראשונות בתולדות הישוב הישן התקיימו ברחובות בין השנים 1908 ל-1914, כאשר האירוע הראשון נערך בפסח 1908 תוך תיאום מוקדם עם "ראשון לציון" יפו, ונמשך יום אחד. נשרי, בשם "ראשון לציון" יפו, ניצח בתחרות הריצה (שאר המשתתפים שלא הגיעו מאגודה זו היו עצמאיים ולא יצגו אגודות מסודרות). ב-1908, היו חברים באגודה 45 גברים, 22 נשים ו-25 בני נוער. בשבתות חברי האגודה היו יוצאים לטייל או לשוט בים.
מלבד הפעילות בתל אביב, החלו להתגבש אגודות ספורט נוספות של מכבי בארץ ישראל. ב-29 בדצמבר 1912 הוקמה הסתדרות "המכבי" בארץ ישראל בגימנסיה הרצליה בהשתתפות 33 צירים מ-10 אגודות שונות מיישובים שונים בא"י: פתח תקווה, רחובות, ירושלים, נס ציונה, ראשון לציון, עקרון, גדרה, באר טוביה, זיכרון יעקב ותל אביב. המטרות שהציב "מכבי": שפה עברית, עבודה עברית, שמירה עברית, וסיסמתו: "נפש בריאה בגוף בריא". בנוסף לפעילות הספורט ההולכת וגדלה, נמנו חבריו עם הכוחות העבריים שדאגו לביטחון התושבים, כפי שתיאר ד"ר משה ריגאי (ריגר), (בוגר מחזור ד´ בגימנסיה הרצליה ופעיל במכבי): "עסקנו אז בפעולות ספורטיביות, אך בעיקר עסקנו באימון נשק. את הרובים רכשנו מהחיילים התורכים שברחו מהמערכה." לימים השתתפו נציגי התנועה בגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, הרכיבו את פלוגת "המכבי" בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, השתתפו בהכשרות המגוייסות בפלמ"ח והשתתפו בקרבות לתקומת מדינת ישראל.
במשך השנים נעה הפעילות בין מצוינות ספורטיבית, חינוך והקניית ערכים, הכשרת הנהגה במוסדות הלאומיים השונים, לרבות מערכת הביטחון וארגון משחקי המכביות (בעיקר טרום הקמת המדינה ב-1932 ו-1935) כאשר לאורך שנות הפעילות, מיליוני בני אדם משתייכים לקהילה הגדולה והחשובה הנקראת "מכבי" ומביאים לשגשוגה רב השנים.
מועדון הספורט הראשון בארץ ישראל – "ראשון לציון" יפו, לימים מכבי תל אביב – קם ב-1906 על ידי הרופא ד"ר ליאו כהן, רופאה של הגימנסיה העברית יפו (לימים הגימנסיה הרצליה) שהיה לפני כן מארגן ההגנה בקישינב, ויחזקאל חנקין. באגודה פעלו 25 מתעמלים והועמדו לרשותם מתח, מקבילים ומשקולות. הפעילות באגודת ספורט זו הושתתה על הפעילות של אגודות הספורט הציוניות באירופה שנבנו לפי המסורת הגרמנית של התעמלות ומתיחת שרירים כפעילות לא תחרותית-הישגית.
המועדון עבר שינוי שנה מיום הקמתו, כאשר צבי אורלוב (נשרי), עולה מרוסיה, התמנה מורה מיוחד להתעמלות וחינוך גופני בגימנסיה העברית ביפו. תחת השגחתו הותקנו בחצר בית הספר קורה על גבי שני עמודים גבוהים וממנה השתלשלו סולמות, חבלים ונדנדות. תחרויות הספורט המאורגנות הראשונות בתולדות הישוב הישן התקיימו ברחובות בין השנים 1908 ל-1914, כאשר האירוע הראשון נערך בפסח 1908 תוך תיאום מוקדם עם "ראשון לציון" יפו, ונמשך יום אחד. נשרי, בשם "ראשון לציון" יפו, ניצח בתחרות הריצה (שאר המשתתפים שלא הגיעו מאגודה זו היו עצמאיים ולא יצגו אגודות מסודרות). ב-1908, היו חברים באגודה 45 גברים, 22 נשים ו-25 בני נוער. בשבתות חברי האגודה היו יוצאים לטייל או לשוט בים.
מלבד הפעילות בתל אביב, החלו להתגבש אגודות ספורט נוספות של מכבי בארץ ישראל. ב-29 בדצמבר 1912 הוקמה הסתדרות "המכבי" בארץ ישראל בגימנסיה הרצליה בהשתתפות 33 צירים מ-10 אגודות שונות מיישובים שונים בא"י: פתח תקווה, רחובות, ירושלים, נס ציונה, ראשון לציון, עקרון, גדרה, באר טוביה, זיכרון יעקב ותל אביב. המטרות שהציב "מכבי": שפה עברית, עבודה עברית, שמירה עברית, וסיסמתו: "נפש בריאה בגוף בריא". בנוסף לפעילות הספורט ההולכת וגדלה, נמנו חבריו עם הכוחות העבריים שדאגו לביטחון התושבים, כפי שתיאר ד"ר משה ריגאי (ריגר), (בוגר מחזור ד´ בגימנסיה הרצליה ופעיל במכבי): "עסקנו אז בפעולות ספורטיביות, אך בעיקר עסקנו באימון נשק. את הרובים רכשנו מהחיילים התורכים שברחו מהמערכה." לימים השתתפו נציגי התנועה בגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, הרכיבו את פלוגת "המכבי" בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, השתתפו בהכשרות המגוייסות בפלמ"ח והשתתפו בקרבות לתקומת מדינת ישראל.
במשך השנים נעה הפעילות בין מצוינות ספורטיבית, חינוך והקניית ערכים, הכשרת הנהגה במוסדות הלאומיים השונים, לרבות מערכת הביטחון וארגון משחקי המכביות (בעיקר טרום הקמת המדינה ב-1932 ו-1935) כאשר לאורך שנות הפעילות, מיליוני בני אדם משתייכים לקהילה הגדולה והחשובה הנקראת "מכבי" ומביאים לשגשוגה רב השנים.
